האם ארנולפיני הוא סוחר עיוור

Arnolfini ארנולפיני פורטרט

 

יש תעלומות שאינן מרפות מהיסטוריונים של האמנות. אחת מהן היא תמונה קטנה למדי, יצירת מופת שצייר יאן ואן אייק בשנת 1434, המכונה לעתים קרובות ״הפורטרט של ארנולפיני״ (The Arnolfini Portrait). מקובל לחשוב שהגבר בתמונה נמנה על משפחת ארנולפיני, סוחרים איטלקים עשירים שהתגוררו בעיר הפלמית ברוגה.

כשמביטים בתמונה קשה להבין מה הגבר והאישה עושים; הוא מרים את ידו בתנועה טקסית, הם מושיטים ידים זה אל זו, אבל אינם מחזיקים ידים. בנוסף לגבר ולאישה, שני אנשים נוספים משתקפים במראה שמאחוריהם, וישנה גם חתימה מוזרה, עצומה, של הצייר: יאן ואן אייק היה פה.

 היסטוריונים של אמנות ניסו למצוא הסבר מתקבל על הדעת לתמונה. חוקר האמנות הדגול ארווין פנופסקי פרסם מאמר ב״ברלניגטון מגזין״ בשנת 1934 ובו טען כי התמונה היא מסמך חוקי המתאר את חתונתו של ארנולפיני: התנועה ביד השמאלית מציינת בחירה באישה והתנועה של היד הימנית מציינת את טקס הנישואין. שני האנשים המשתקפים במראה הם עדים; ייתכן ואחד מהם הוא האמן עצמו, ומשום כך החתימה שלו גדולה כל כך. חוקרי האמנות אחרים חלקו עליו, והביאו הסברים אחרים לתמונה: היא מציינת אירוסין ולא נישואין; האישה נראית בהיריון אבל זו הייתה האופנה באותה תקופה; ארנולפיני מעניק לאשתו זכויות משפטיות; זה מישהו אחר ממשפחת ארנולפיני, משום שהאישה שמדובר בה מתה לפני שהתמונה צויירה; זו אישה של אח אחר במשפחת ארנולפיני שאין יודעים עליה; אין כל ביטחון כי מדובר באדם ממשפחת ארנופיני. ויש גם חוקרים הסבורים שאין כל משמעות מיוחדת לאיקונוגרפיה של התמונה, אלו הם גבר ואישה בתנוחה בלתי מקובלת.

אני ראיתי צילומים של התמונה פעמים אחרות. אבל כשעמדתי מול הציור עצמו, כפי שקורה לעתים מזומנות, רעיונות ותובנות חדשים צצו ועלו. הייתה לי תחושה עמוקה שיש הבדל מהותי בין הבעת פניו של הגבר לבין זו של האישה. לאחר התחבטויות רבות הגעתי למסקנה שארנולפיני, הגבר, אינו מסתכל לשום מקום, ואילו המבט של האישה דווקא נראה ממוקד לחלוטין. אם הייתי מביטה בתמונה מבלי להכיר את הפרשנויות השונות הייתי אומרת שארנולפיני עיוור.

אם נמשיך ונפתח את ההשערה הזו נגיע לפרשנות שונה לחלוטין של יצירת המופת הזו: זהו תיאור מעודן, אבל חד משמעי, של עיוורון. ארנולפיני שולח את ידו השמאלית אל אישתו מבלי שהוא רואה את ידה. לכן הם אינם נותנים ידים, והידיים שלהם נוגעות זו בזו באופן לא מקובל. זו דרכו המחוכמת של ואן אייק להדגים את העובדה שארנולפיני אינו רואה.

המראה מאחורה חושפת שני אנשים נוספים שנמצאים בחדר, אולם אי אפשר לראות אותם במישרין. האם ייתכן שארנולפיני עצמו אינו רואה אותם?! אולי זו פשוט דרכו של האמן להפנות את תשומת לבו של הצופה לשאלה מי רואה את מי.

 משום שזו שעת יום, ברור כי הנר היחיד הדולק במנורה הוא מיותר, אלא אם כן הוא מסמל את העדר יכולת הראייה. אפילו החתימה המוזרה של ואן אייק – שהוא היה שם – עשויה להעיד על הנטייה להתנהג באופן שונה כשנמצאים במחיצת אדם עיוור: לדבר בקול רם, לגעת בו או בה, להרעיש מעט כשזזים בחדר, ובקיצור, להפוך את הנוכחות שלנו לבולטת יותר.

נכון אמנם שציור אינו נאמן למוסכמות האמנותיות לתיאור עיוורון: ראש מוטה אחורנית, עיניים סגורות, עיניים ללא קשתית וללא אישונים, שימוש במקל הליכה. אך כל אלה טיפוסיים לתקופה מוקדמת יותר, וגם אז יש דוגמאות לכך שעיוורונה של הדמות ניכר אך ורק על פי הבעת פניה.

אבי, משה ברש, היסטוריון של אמנות,  כתב ספר על עיוורון באמנות שכותרתו Blindness. על מקומו של העיוורון במאות החמש עשרה והשש עשרה הוא אומר ״העיוורון איננו נושא מרכזי בדימויים בני תקופת הרנסאנס. הן הספרות והן האמנות הויזואלית הקדישו תשומת לב מועטה בלבד לאנשים עיוורים… אנשים שאינם רואים הם משניים, ולעתים כלל אינם קיימים״. ואן אייק אינו מתאר עיוורון מטאפורי או רוחני; הוא מתאר בפשטות, אפשר לומר באופן מודרני, סוחר עשיר שאינו יכול לראות.

אם אמנם האיש בתמונה הוא עיוור, מה בעצם הוא עושה? אם הייתי צריכה לנחש הייתי אומרת שהוא חרד מפני הלידה המתקרבת, מפחד שבנו יהיה גם כן מוגבל. אולי הוא נודר נדר שאם יוולד ילד בריא הוא יתרום ברוחב יד לעירייה או לכנסייה? גם אישתו נראית מודאגת מאוד, כמעט מבועתת מן העתיד. ויש שני עדים לנדר הזה, וחתימה של ואן אייק. 

אלוהים, תן לי ילד בריא, שיכול לראות את העולם. 

 

4 Comments

  • אופירה שרגא says:

    איזו פרשנות מעניינת ואיזה סיפר יפה רקמת סביב זה! כייף לקרא.

    • [email protected] says:

      אופירה, תודה רבה. כיף לכתוב שקוראים ומגיבים כך

  • שרית says:

    אכן פרשנות מעניינת עבור אחת היצירות האהובות עליי!
    אוסיף ואומר משהו לגבי משמעות הכלבלב בתחתית התמונה: הוא מסמל נאמנות בין בני הזוג.
    בנוסף, נעלי הבית בצד היצירה- יוצר תחושה ביתית וחמימה. אינטימיות מסוימת בין שניהם
    (וגם בגלל שהם נמצאים בחדר השינה שלהם).
    נהניתי לקרוא זוית נוספת לניתוח היצירה המקסימה הזו!
    תודה והמשך שבוע נפלא,
    שרית

    • [email protected] says:

      שרית, תודה רבה על התוספת המעניינת. כל טוב. עמנואלה

Leave a Comment