מיליון דולר בייבי – טרגדיה יוונית

מיליון דולר בייבי ומסיכה

 

כשקלינט איסטווד, השחקן, מפיק ובמאי של ״מיליון דולר בייבי״ (2004) נשאל מהו הנושא של הסרט, הוא ענה: ״החלום האמריקני״.

מגי פיצג’רלד, אישה בת 31 מאיזור עני ונחשל של אמריקה, נחושה בדעתה להפוך למתאגרפת. היא מצליחה לשכנע את פרנקי, מאמן מצליח, לאמן אותה. הוא מלמד אותה טכניקות של אגרוף, ומדגיש ללא הרף כי הכלל הראשון הוא תמיד, בלא יוצא מן הכלל,  להגן על עצמך. לאחר כמה ניצחונות הוא מארגן קרב של מיליון דולר. היא כמעט מנצחת אבל בתום הסיבוב, מתוך חוסר תשומת לב, היא מפנה את גבה אל היריבה. זו מכה אותה מאחורנית, מגי נופלת וראשה פוגע בשרשרף שלה. צווארה נשבר והיא הופכת למשותקת בכל גופה. פרנקי, שכבר קשור אליה מאוד, שבור ברוחו. הוא אינו עוזב אותה לרגע ואף מנסה לשקם אותה. אך לאחר שרגלה נכרתת היא מבקשת ממנו שיעזור לה להתאבד. מבועת, הוא מסרב. אך מאוחר יותר הוא נענה לבקשתה והורג אותה. לאחר מותה הוא נעלם.

בחלק השני של הסרט, לאחר הנפילה הבלתי צפויה של מגי, אין טעם להיאבק בדמעות. הצופים שוקעים בכאב נוכח המתאגרפת החזקה והחופשייה ברוחה שהופכת לנכה גמורה.  כמעט ואי אפשר לדמיין כיצד היא מרגישה. ממש כפי שאריסטו הגדיר הטרגדיה, ״יוצרת פחד ורחמים״, הצופים חשים חמלה עמוקה עמוקה וחרדה מטרידה, מהרהרים שזה עלול  לקרות גם להם. בסוף הסרט האפקט של הקתרזיס ניכר: תודה לאל שאני לא משותק/משותקת.

בסרט זה איסטווד נאמן כמעט לחלוטין לעקרונות של הטרגדיה היוונית. ראשית, היא עוסקת בבעיות עקרוניות, של אהבה, גאווה, מוות. הגיבור הטרגי עושה טעות או פשע, ולעתים קרובות אינו מודע לאווילות במעשה. טבעם של הפשע או הטעות קשור לעתים מזומנות לגאווה, ל hubris. לאחר מכן הוא מבין לאט את הטעות, כשעולמו חרב עליו. ובנוסף לכך – הגיבור הטרגי הוא ביסודו של דבר אדם טוב.  התמוטטות של מנוול לא הייתה יוצרת את האפקט הרצוי, של פחד ורחמים. אבל הרס גמור של אדם טוב מעוררת בעתה וחמלה.

ב״מיליון דולר בייב״ מגי כובשת את לבנו. הנחישות והאומץ שלה, יחד עם יושר ונאמנות למשפחתה, הופכים אותה לדמות אהובה לחלוטין. היא משכנעת את פרנקי (גיבור טרגי בעצמו) לאמן אותה. הוא משנן שוב ושוב, הכלל הראשון הוא להגן על עצמך! אך ההצלחה המתמשכת, היריבות הקשוחות שהיא גוברת עליהן, הקהל המריע, יוצקים בה ביטחון עצמי, שמוליד חוסר זהירות. ואז, ברגע אחד של hubris, היא עושה את ה hamartia, הטעות הקריטית: היא מסובבת את גבה אל היריבה, שמכה אותה ומפילה אותה ארצה.

כמו בכל טרגריה יוונית, למזל יש תפקיד נכבד. מגי יכולה הייתה ליפול על הזירה; אך כשהיא נופלת ראשה נחבט בשרפרף וצווארה נשבר. ה peripateia הזו – ההיפוך בעלילה – מנתבת את הסיפור לכיוון שונה לחלוטין. כשהיא שוכבת במיטה משותקת לחלוטין, היא מכירה בטעות שלה: לא הגנתי  על עצמי, זו הייתה השגיאה שלי, לא הקפדתי למלא אחר ההוראות של פרנקי. הקהל מגיע לידי קתרזיס מלא בדיאלוג האחרון בינה ובין פרנקי, והנשיקה האחרונה לפני שהוא לוקח את חייה.

אבל יש מאפיין אחד של הטרגדיה היוונית שאיסטווד מתעלם ממנו לחלוטין. מרבית הגיבורים הטרגיים הם בני המעמד העליון. ״מיליון דולר בייבי״ הוא סרט על בני המעמד הנמוך באמריקה. מועדון האגרוף הוא אולם ספורט מוזנח בלוס אנג’לס; מגי חייה בחדר עלוב ועובדת כמלצרית במסעדה עממית, ממנה היא לוקחת שאריות אוכל כדי לאכול אותן בבית. היא באה ללוס אנג’לס מעיירה נידחת. אמה בעלת המשקל העודף מתפרנסת מכך שהיא מרמה את הביטוח הלאומי; אחיה אסיר בכלא. אין שום דבר אצילי בעוני בסרט הזה; הוא דוחה, גס ואנוכי.

אז מהו החטא שמגי נענשת עליו? מנקודת מבט מודרנית, היא מנסה לממש את החלום האמריקאי: לא להיכנע לסביבה הענייה בה גדלה, להתעלות על הקטנוניות של המשפחתה ועל תחושת חוסר התכלית, ולהגשים את הבלתי אפשרי: להפוך למתאגרפת מצליחה בגיל 31. במלים פשוטות, היא רוצה ‘לעשות את זה’.

אבל היא נכשלת.

התיאור שלה בהקשר של טרגדיה יוונית מאירה את דמותה באור הירואי, הופכת אותה לברת השוואה לגיבורים הקלאסיים. על פי איסטווד, המאמצים המייגעים המתישים עד תום – וכן, אפילו הירואים – של אמריקאים בני המעמד הנמוך נועדו להיכשל. הם יכולים להשלים עם מצבם העלוב או להגיע לידי הרס עצמי.

החלום האמריקני הוא, לאמיתו של דבר, רק חלום.

1 Comment

  • Ofira says:

    ניתוח מאד מעניין ואפילו מטריד קצת. באמת – אין חלום אמריקאי? אחרי שקראתי את מה שכתבת באמת מתחשק לי לשאול את קלינט איסטווד למה החלום האמריקאי נגמר בכזה כשלון בסרט שלו?ואם היא נענשה על חטא הגאווה – מה זה אומר על אותו חלום אמריקאי?

    אהבתי. מעניין לקרא ומעורר מחשבות . . . .

Leave a Comment